היקב
אנשים.. חלום..
הכירו את הסיפור שלנו
הכול התחיל משיח פטל…
בגינה של משפחתנו, גדל שיח פטל שחור על הגדר והוציא פרי מידי שנה. הכמויות גדלו וכבר אין מקום.
עוגות הפטל והגלידות נמאסו, היה צורך למצוא משהו לעשות עם הפרי. כשחבר הציע לשרגא לנסות לעשות מהפרי יין, הוא התלהב, והעסק התחיל לצבור תאוצה. בשלב ראשון שרגא עושה רק יין מפטל (פעם ראשונה בשנת 90).
שנה אחר כך הוא כבר החליט לעשות קצת יין מענבים ונסענו, בשעת לילה מאוחרת, כל המשפחה לתל ערד לבצור את השאריות של הבוצרת.
בשנים האלה היו אלו כמויות קטנות אבל לאט לאט היקב כבש עוד חלקים בבית. המשפחה ניסתה להיאבק בהתחלה, אחרי הכול- מי רוצה חביות עץ באמצע הסלון? אבל בסופו של דבר, לא ניתן היה לעצור את החלום.
בשנת 1995 הוחלט להגדיל את כמויות היין ולהתמסר לעניין בצורה רצינית יותר, באותה שנה "היקב" מייצר כ- 5000 בקבוקים. שנה אחר כך הענבים כבר נלקחים מאזור גוש עציון, והחלום ממשיך לרקום עור, גידים, ארומות וטאנינים.
בשנים הבאות, שרגא רוזנברג פורש מניהול בית האבות שבו עבד כ-20 שנה ותמר עזבה את עבודתה כמהנדסת. שניהם מתמסרים לחלוטין לעסק החדש שמתחיל לגדול ולדרוש יותר עבודה.
שרגא נוטע כרמים במורדות היישוב אפרת. יחד, הם החלו בבניית היקב בצומת גוש עציון.
בשנת 2005 נחנך יקב בוטיק חדש, יקב גוש עציון.
אדמה.. שורשים..
הכל התחיל מברכה…
לפני 3500 שנה, לפני פטירתו, בירך יעקב אבינו את כל אחד מבניו בברכה. את בנו יהודה, הוא בירך " אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה [עִירוֹ] וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב." ברכה שמתארת את שפע הענבים שיזכו בהם בני שבט יהודה בנחלתם. מי שמסתובב בנחלת שבט יהודה לא יכול שלא להבחין שברכה ציורית זו אכן התקיימה. הכרמים, הגתות והטרסות העתיקות שהשתמרו במאותיהם מעידים על תרבות ותעשיית יין עתיקה שהתקיימה מתחילת תקופת בית ראשון ועד סוף התקופה הביזנטית. במשך (כמעט) אלפיים השנים שחלפו מאז כמעט ולא גודלו כרמים בהרי יהודה בכלל ובגוש עציון בפרט. אם זה בגלל שיהודים לא היו כאן, ואם זה בגלל האיסור המוסלמי על שתייה ועיסוק ביין, כך או כך בשנת 1995, כאשר סיפורנו מתחיל, בגוש עציון גודלו רק חמישה דונם כרמי יין.
אלפיים שנה חלפו, הברכה, ברכת היין אותה העניק יעקב ליהודה עודנה בתוקפה. והיא חוזרת להתממש ולבקוע מהאדמה, שכמו ציפתה לחזרתנו.
כאמור, בתחילת ייצור היין ביקב המשפחתי אנחנו בוצרים ענבים מכרמים ברמת ערד, אך במהלך שנות התשעים, שרגא מבין שהטרואר (מילה בצרפתית המתארת את מכלול הגורמים המשפיעים על גידול חקלאי באזור מסוים, עוד נשוב אליה בהמשך), של גוש עציון הוא אידאלי לגידול ענבים ולא ייתכן שנרד 500 מטר גובה כדי להביא ענבים. בתחילה הוא נוטע כרמים במדרונות נחל הפירים שליד אפרת ובאזור אבו- כלאב, אבל זה עדיין לא היווה שינוי משמעותי.
בסוף שנות התשעים, קיבוצי הסביבה משתכנעים שהטרואר- הוא מיטבי לגידול ענבים, והם נוטעים כרמים ברחבי האזור, ויחד, אנחנו מתחילים לחדש את גידול הענבים שאפיין את האזור בעת העתיקה. כיום, נטועים בגוש עציון מעל 800 דונם של כרמים ובמרכזם עומד היקב בניהולו של שרגא.
אנחנו גאים שהסיפור שהתחיל מברכת יעקב והמשיך בשיח הפטל שבגינתנו הפך ליקב שעומד במרכז גוש עציון ומייצג בגאון את הטרואר המשובח של אזור ההר הגבוה של הרי יהודה.
יקב גוש עציון מהווה את חידוש מסורת היין והחקלאות היהודית המפוארת שהתקיימה באזור מאות שנים ומטרתו לבסס את אזור גוש עציון כאחד מאזורי היין החשובים והפוריים בארץ ובעולם.
עם פתיחת היקב החליטו שרגא ואשתו תמר ז"ל לפתוח בצמוד ליקב מרכז תיירות הכולל כיום מסעדה, גן אירועים, כרם תיירותי ומרכז מבקרים המציע: סיוריי יין, טעימות מודרכות, וגן ארכיאולוגי בו ניתן ללמוד על תרבות היין העתיקה ועל הדמיון הגדול בין ייצור היין המסורתי לבין הייצור המודרני.